בעקבות אירועי חדשות בולטים והליכים משפטיים הקשורים אליהם, קורה לא פעם שגולשים ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק או אינסטגרם, מפרסמים הערות פוגעניות ומזלזלות כנגד עורכי הדין שלוקחים על עצמם את תפקיד ההגנה על הנאשמים בפשעים הנוראיים הללו. התופעה מתרחשת במיוחד במקרים הנוראים והמזוויעים ביותר, אלו שזוכים לגינוי רחב מצד הציבור ומעוררים זעם והתמרמרות, כגון: רציחות, מעשי טבח, ואלימות מינית בילדים.
ביסודו של דבר, אנשי מקצוע רבים במגזר המשפטי הופכים מטרה לעלבונות ולהעלבות, על ידי כמה "גיבורי מקלדת" רק מעצם ייצוג לקוח מסוים ולמעשה פשוט מעצם ביצוע עבודתם. המצב מחמיר כאשר אחד מעורכי הדין הללו צריך להשמיע, בקולו, הצהרה לעיתונות כדי להסביר את עמדת הלקוח שלו, או לנתח פעולה משפטית ספציפית מנקודת מבטה של ההגנה – כאשר עורך הדין מדבר, יש מי שאינם רוצים לשמוע את הדברים. עצם העובדה שלפשע הנורא יש כעת פנים וקול שכביכול מנסים להמעיט בחומרת המעשים – זה כבר גורר עוד ועוד הערות שליליות ועלבונות רבים. אך מהם הסיכונים בעבירות לשון הרע כאלו המתרחשות ברשת כלפי עורכי דין? בואו ננסה להבין.
מתי לשון הרע ברשתות החברתיות נוגדת את החוק?
על פי הקבוע בחוק, עבירות אינטרנט, לרבות אלה הנעשות ברשתות חברתיות (כגון פייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין, TikTok וכו'), כוללות את עבירת לשון הרע שלעיתים מתגלגלת לאמצעי תקשורת מרכזיים דבר אשר גורם להחמרת העבירה (על ידי העיתונות או על ידי כל אמצעי פרסום אחר שמגביר את החשיפה של הפרסום המקורי).
אם כן, במצב עניינים זה – העבירה נחשבת הרבה יותר חמורה מזו הנעשית בפורום מצומצם (כדי שעבירת לשון הרע תיחשב ככזו מבחינת החוק עליה להגיע ללפחות שני אנשים בנוסף לאדם הנפגע), דווקא משום שבזכות הרשת היא מסוגלת באופן מיידי להגיע לציבור רחב בצורה בלתי מובחנת ולהגיע לתפוצה גדולה במהירות.
לשון הרע בנסיבות מחמירות: מהם העונשים המוטלים?
אנו מזכירים לכם כי לשון הרע מורכבת מפגיעה במוניטין של אחרים באמצעות תקשורת עם שני אנשים או יותר, ורשתות חברתיות הן כיום הכלי האידיאלי לתקשר על ידי שליחת הודעות, פרסום פוסטים פשוטים או תגובות מתחת לחדשות המתפרסמות בדף ציבורי או פרופיל אישי.
עבירת לשון הרע היא גם עבירה פלילית מסוג "עוון", שעונשה בנסיבות מחמירות יכול להגיע לשנת מאסר – והיא גם נחשבת לעוולה אזרחית, שעונשה תשלום פיצוי כספי לנפגע. לנפגע יש גם זכות לפיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב העבירות שנחשפו נגדו, כגון – במקרה של עורכי דין – ענישה על הפגיעה בתדמיתו המקצועית ואובדן לקוחות.
לשון הרע ברשת חברתית: מי יכול להגיש תלונה?
ניתן להעמיד לדין את מבצע עבירת לשון הרע על פי תלונתו של הנפגע, אותה יש להגיש תוך 7 שנים מרגע התרחשות המקרה ובמקרים חריגים ניתן תוך 7 שנים מגילוי המקרה (נדיר שבמשך 7 שנים אדם לא יודע שהוציאו את דיבתו). לאחר מכן חלה התיישנות על הוצאת לשון הרע.
לשון הרע לעורך דין: מתי?
לשם ביצוע לשון הרע של עורך דין אין צורך לציין אותו במפורש בשמו ובשם משפחתו, כל עוד ניתן לזהות את האדם בקלות על ידי הציבור ביחס למשרה או לפעילויות שבוצעו: למשל, תיאורו בתור מגן של רוצח מוכר.
לפיכך, אי אמירת שמו של עורך הדין שאליו מופנים העלבונות אינה שוללת את עבירת לשון הרע ואינה נחשבת כאמצעי כדי להימנע מהרשעה: באינטרנט וברשתות החברתיות גם העלבה ללא שמות היא פשע.
בסופו של דבר, בעקבות נימוקי השופטים במגוון תיקי לשון הרע, נוכל לומר כי לגבי עבירות נגד עורכי דין ברשתות החברתיות חל העיקרון של "אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד": השמצה של עורך דין, במיוחד אם הוא עורך דין פלילי, הינה בעייתית במיוחד, שכן פוגעים לא רק בו, אלא ההשמצה חלה גם על כל עורכי הדין הנמצאים בצד ההגנתי ונוטלים על עצמם את תפקיד ההגנה על נאשמים במשפטים פליליים. מכאן עולה צורך לפעול – או, יותר טוב לומר, לנקוט בצעדים להגנה על כל עורך דין שסופג עלבונות מתוקף מילוי תפקידו – ועל כל עורכי הדין העוסקים במקצוע עריכת הדין על מנת לשמור על כבוד המקצוע והעוסקים בו. הכלים להשיג מטרה זו כוללים הגשת תביעת לשון הרע, ובמקביל לכך ישנה האפשרות לפתוח תיק פלילי בגין לשון הרע במקרים הקיצוניים.