ומה תהא דמותה של השבת, שאין אדם מישראל מוותר עליה לגמרי? לשאלה זו, יתכנו מספר תשובות.

הצעת חוק השבת ההולכת בעקבות אמנת גביזון-מדן ואמנות נוספות מבחינה בין פעילות מותרת (בילוי, תרבות ובידור ותחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ומופחתת) לבין פעילות אסורה (מוסדות ממלכתיים ותעשייה ומסחר, מלבד פעילות חיונית).

הגישה העומדת מאחורי אמנת גביזון-מדן והאמנות הנוספות זכתה לפירוט תיאורטי ניכר בספר המקיף והחשוב "שבת אחים – יחסי חילונים-דתיים: עמדות, הצעות, אמנות" (עורך: אורי דרומי, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה).

אנו מביאים כאן, לטובת הגולשים המבקשים להרחיב, את הפרק בספר "שבת אחים" העוסק בשבת, באדיבות המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הפרק כולל ארבעה חלקים:

• סימפוזיון על השבת (עמוד 172).
• מאמר "השבת במדינת ישראל" מאת אליעזר שביד (עמוד 219).
• מאמר "רחוב בר-אילן, הקונפליקט ודרכים לפתור אותו" מאת צבי צמרת (עמוד 234).
• מסמך צוות השבת של הפורום להסכמה לאומית (עמוד 249).

לחצו כאן לקריאת הפרק.