רקע לאמנה

לפני קום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה, שימש הסדר ה"סטטוס קוו" מסגרת מוסכמת ליחסי שומרי המצוות והחופשיים במדינת ישראל. תהליכים מורכבים בחברה הישראלית, שינויים ביחסים בינה ובין הפזורה היהודית ושינויים בחברה המערבית כולה, גרמו לערעור המסגרת המשותפת, להחרפת השסע הפנימי ולהחלשה ניכרת של המנגנונים המוסכמים ליישוב מחלוקות. האמנה המוצעת נובעת מתחושה הולכת וגוברת של אנשים רבים, מכל חלקי הציבור בישראל, שקיים צורך בהסכם מסגרת חדש בין יהודים בישראל הנושאי דת ומדינה. בבסיס האמנה עומדת ההכרה בחשיבות של יצירת תשתית להסכמה בין חלקי החברה היהודית, תוך מציאת דרך מעשית משותפת וקיבועה בחוק. בעבר היו לא מעט ניסיונות לעסוק בנושאים אלה. ישראל הראל, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, יזם את ההידברות בין פרופ' רות גביזון לרב יעקב מדן, והציע להם את הדרך הייחודית והמקורית של הידברות בשניים ולא בפורום גדול יותר. ייחודה של אמנת גביזון-מדן אמנת גביזון-מדן ייחודית במספר מימדים, ביחס לאמנות אחרות. מימד הזמן: גביזון ומדן שקדו משך כשלוש שנים על חיבור האמנה, מאז קיץ 1999 ועד קיץ 2002) .תחילת העבודה נעשתה במכון הרטמן, והמשכה במרכז רבין). מדובר בתקופה ארוכה בהרבה מתקופת העבודה שהוקדשה לאמנות אחרות. השניים ניהלו זה עם זה דיאלוג עמוק ונוקב על מכלול הסוגיות השנויות במחלוקת בין הקבוצות המרכזיות בציבוריות הישראלית (אלה אליהן הם משתייכים, וקבוצות אחרות). מימד התהליך: קיים שוני ניכר בתהליך שעברו גביזון ומדן, ביחס לקבוצות מקבילות אחרות שעסקו במתחים בין יהודים בנושאי דת ומדינה. הקבוצות האחרות ישבו בפורומים רחבים, בשעה שגביזון ומדן ישבו בשניים. הסכמה רחבה אמנם מחייבת השתתפות של מגזרים וקבוצות רבות, אך החיסרון המרכזי של פורומים רחבים הוא נטייתם להתיישר אל הקיצון ובכך לסכל הסכמות כלשהן, או הצעתם של "פתרונות" עמומים, שאינם מהווים הסדרה משמעותית של התחומים. "פתרונות" כאלו עלולים להביא לתחושת הישג והסכמה בשל עקיפת הנקודות הכואבות בטווח הקצר, ולסיכון יציבות ההסדר כולו בטווח הבינוני והארוך. העבודה בשניים אפשרה לגביזון ולמדן להגיע להסכמות מרחיקות לכת ואמיצות בכל הנושאים השנויים במחלוקת. הצעותיהם מוצעות ברמה של הסדרים מפורטים למדי. על החיסרון של "היעדר ייצוג" לקבוצות אחרות, חיפו מחברי האמנה במידת מה, בשנה הראשונה לעבודתם, באמצעות הבאת פרטי ההסכמות בפני קבוצת ביקורת של אנשי ציבור, מכל המחנות הרלבנטיים, לצורך קבלת היזון חוזר. חלק מהשגות קבוצת הביקורת שולבו בנוסח האמנה. מטרת העבודה היתה להציע הסכמה של גביזון ומדן עצמם לדיון ציבורי רחב יותר בהמשך הדרך. לכן מוצגת האמנה כתשתית להסכמה ולא כהצעה סופית ומחייבת. מימד התוצר הסופי: בשונה מאמנות אחרות, הכוללות הצעות הסדר מעשיות בלבד – ללא כל טקסט נלווה, חיברו גביזון ומדן הקדמות אישיות מפורטות, המהוות למעשה "אני מאמין" שלהם למפעל כולו. בנוסף להקדמות האישיות הכלליות, מובאים דברי הסבר מפורטים ונפרדים להצעות המעשיות. ההפרדה בין ההצעה המשותפת לבין דברי ההסבר האוטונומיים, ממחישה כי אין בכוונת המחברים להביא לכלל אחידות מחשבתית של הציבור היהודי בישראל. חייב אמנם להיות חוק משותף אחד לכולנו, אבל עולם הערכים ואורחות החיים של כל קבוצה וקבוצה יישארו שונים ומגוונים. ההפרדה בדברי ההסבר מבטאת גם את העובדה שגביזון ומדן מבינים כי חלק מעומק המחלוקת אינו רק לגבי ההסדרים עצמם אלא גם לגבי הנחות יסוד שונות ואולי אף מנוגדות, המתבטאות גם בשפה ובמערכת מושגים שונה. גביזון ומדן בחרו להסכים על מנגנוני קבלת ההחלטות ולהדגיש את הצורך להימנע מהכרעה שיפוטית מחייבת בעניינים של השקפות ודעות, בצד הסכמה על מסגרת משותפת לחיים בצוותא, שתאפשר שיתוף פעולה בונה לקידום החיים המשותפים.

רוח האמנה

במטרה לקדם את הסולידריות היהודית ואת תחושת האחדות ושותפות הגורל בין מרכיביו השונים של העם היהודי בכלל ובמדינת ישראל בפרט ואת הכבוד לכל אחד ממגזריו. מאמונה גמורה בשני העקרונות – שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי על המשתמע מכך, ושמדינת ישראל היא מדינה שהשוויון לכל אזרח והכבוד המלא לזכויותיו כאדם הם נשמת אפה. אנו מציעים להסכים על קווי היסוד הבאים: מדינת ישראל היא המקום שהעם היהודי מגשים בו את זכותו להגדרה עצמית בחלק ממולדתו ההיסטורית. קיומה, ביטחונה ושגשוגה תלויים בתחושת שותפות גורל בין חלקיו השונים של העם היהודי וערבות הדדית ביניהם. מחלוקות עמוקות מאיימות על שותפות זו, ואף הגיעו כדי שנאת חינם בין הקבוצות. האמנה מספקת מסגרת פעולה מוסכמת שתאפשר לשמר את אורחות החיים של הקבוצות ושבתוכה יודגש המשותף. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ישראל תמשיך לקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד, וכן תקפיד על חופש הדת והמצפון, ברוח מגילת העצמאות. נוסף על האמנה בין חלקי הציבור היהודי בישראל (ובתפוצות) יש מקום לחיפוש מסגרת אזרחית –מדינית משותפת לכלל אזרחי המדינה. מסגרת פעולה מוסכמת בין חלקי הציבור היהודי בישראל, שהיא תוצאה של הידברות, היא הדרך הטובה לטפל במחלוקות עקרוניות. בדרך זו, נשמר כבודן של כל הקבוצות, וקיימת מחויבות לשמור על אמונותיהן ועל אורחות חייהן, בצד יכולת של הקבוצות לפעול בתיאום כדי לקדם מטרות משותפות קיומיות. רוח האמנה שוללת כפייה על כל קבוצה לוותר על קודשיה ועל עיקריה. היא מתירה ואף מחייבת הסכמות בעניין הפרהסיה המשותפת, שיביאו בחשבון את תפיסותיהן של כל הקבוצות. בשל חוסר היכולת וחוסר הרצון לחלק את הפרהסיה במלואה לקבוצות השונות, הסדרת הפרהסיה מחייבת התאמות ואיזונים. האמנה גם שוללת שינויים חד –צדדיים בהסכמות, שינויים שיושגו בדרך של הכרעות פוליטיות או שיפוטיות -ומבכרת מנגנון קבלת החלטות מוסכם. אנו קוראים למנהיגי הציבור היהודי בישראל לאמץ את רוח האמנה בכל הידברות עתידית בענייני דת ומדינה. כך ראוי, מפני דרכי שלום. כך גם מתחייב, נוכח התוצאות המסוכנות וההרסניות שהעמקת המחלוקות והשסעים עלולה לגרום להן. מתוך פעולה ברוח האמנה כפי שנראתה לנו, הגענו להצעת הסדרים מוסכמים בכמה מן הסוגיות השנויות כיום במחלוקת בתחום יחסי תורה ומדינה והיחסים בין קבוצות שונות בציבור היהודי. אנו סבורים כי אימוצן של ההצעות האלה יקדם במידה רבה את המטרות הבסיסיות העומדות ביסוד האמנה. אנו קוראים אפוא לציבור היהודי בישראל ללמוד את הנחות היסוד, את רוח האמנה ואת ההצעות הכלולות בה, ולפעול לאימוצה של אמנה כזו.

תמצית ההצעות

שבות: כל ’בן לעם היהודי' יהיה זכאי לעלות לישראל, לרבות בן לאב יהודי ומי שנתגייר בדרך מוכרת. גם מי שנתגייר שלא לפי מסורת ה'שולחן ערוך' יהיה זכאי להירשם בסעיף הדת במרשם כ'יהודי'.מעמד אישי: תוכר הזכות להקים משפחה. משפט המדינה יאפשר נישואין בכל טקס שיבחרו בו הצדדים, והדבר ישתקף אף במרשם. לא יינשא בישראל אדם שאינו פנוי הן לפי משפט המדינה והן לפי דיני דתו, בפרשנותם החמורה. שבת: יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי בישראל. אנשים לא יועסקו ולא יידרשו לעבוד בייצור, במסחר ובשירותים בשבת. תרבות, בידור ותחבורה במתכונת מופחתת יקוימו לפי הצורך. עקרון אי הכפייה: יבוא לידי ביטוי בביטול המונופולין של קבוצה זו או אחרת על מכלול ההסדרים; בד בבד תכובד זכותה של כל קבוצה לשמור על אורחות חייה לפי תפיסתה ופרשנותה. כך גם בענייני קבורה, כשרות, שבת, שירותי דת וסידורי התפילה בכותל. הסדרה משפטית: האמנה תעוגן עיגון שיקשה לשנות שינויים חלקיים וחד צדדיים בהסדריה. האמנה כולה, ברוחה ובנשמתה, מבכרת מנגנון של משא ומתן ופשרה ולא הכרעה משפטית ושיפוטית. לכן לא תוענק לבית המשפט סמכות לבטל חוקים בענייני האמנה. פרשנות האמנה, כל עוד לא מתנהל דיון בבית המשפט, תופקד בידי גוף ציבורי ייצוגי מוסכם, כדי לעודד פרשנות מוסכמת מבלי להיזקק לפנייה לבית המשפט.