אמנת גביזון-מדן

אמנת גביזון-מדן

דגל ישראל

החוק הדתי היהודי, ההלכה, אינו עולה בקנה אחד עם דמוקרטיה וזכויות אדם, ורוב החרדים מעדיפים ליישמו במקום החוק האזרחי הנוכחי. הרוב היהודי בישראל לדון ולהחליט כיצד הם רוצים להתנהג בגבולות זכויות האדם. יהודים ליברלים, לא דתיים, מתנגדים לכך וטוענים שישראל היא "יהודית" וכי מדינת ישראל חייבת להיות מדינה חילונית, ולא מדינה דתית עם חוקים משלה.

—–

כשנשאלו לדעתם על ברית גביזון-מדן, שקד ובנט אמרו שהם יקבלו זאת, אך עם כמה שינויים.

—–

בבסיס הברית עומדת הכרה במגזרים השונים בחברה היהודית ותחושה הולכת וגוברת של כבוד הדדי. חיוני ליצור תנאים לדרך משותפת ברת ביצוע, אשר יש למצוא אותה ומעוגנת בחקיקה. האמנה שהציעה ועדת התיאום של גביזון-מדן וקואליציית שקד-בנט מחייבת שיתוף פעולה של כל המפלגות, לא רק המפלגות בישראל, אלא גם הקהילה הבינלאומית.

—–

ההסכם, המכונה ברית גביזון-מדן, נועד לשמור על "אופייה היהודי" של המדינה תוך שמירה על אופייה הדמוקרטי של המדינה. הרב יעקב מדן כתב במכתבו לאסיפה הכללית של האו"ם ערב יום העצמאות של ישראל.

—–

בהסכם זה הסכים בן גוריון כי נישואין וגירושין בעתיד "המדינה היהודית" יהיו כפופים לבתי הדין הרבניים עוד מהתקופה העות'מאנית. החוק מעניק לפיכך לזוגות גמישות רבה יותר בבחירת רב, אך יחד עם זאת מפליל את חילוקי הדעות וממלט את כוחה של המדינה על נישואין, גירושין ובתי המשפט למשפט רבני. בקיצור, רבנות וחסידיו מגנים את הרב סתיו על כך שערער את כוחות גיורו; הארגון שלו מגנה אותו על כך ש"ערער "את" כוחות הנישואין "שלו, למרות שחוזר בתשובה שלו, גם אם הוא מתגייר, יכול רק לערער את כוחו ככל שיכול.

—–

החרדים, כמובן, מאמינים בתוקף הנצחי של ההלכה, אך הם לא, בלשון המעטה, מאמינים שמדינת ישראל מתחילה בשיקום שופטי פעם. חוזה גביזון מדן הוא תזכורת מוחלטת שיש להוציא את רבנות מהשלטון. היא אינה מכירה בציונים דתיים או חילוניים, ואינה מחפשת כללי יסוד מקובלים הדדית לפיהם הם יכולים להתקיים יחד. בנוסף, היא חורגת הרבה מעבר לגבולות הדו-קיום הדתי-חילוני ולתחום הממלכתיות עצמה.

—–

האמנה המוצעת תשמור חלקית על קדושת השבת ותמנע את דחיקת הזכות החברתית לנוח עליה, תוך הקלה על תנועה חופשית של סחורות ושירותים בין ישראל לשאר העולם ובין יהודים ללא יהודים. . אילו הסכם גביזון-מדן התקבל בברכה על ידי פוליטיקאים דתיים וחילוניים כאחד, הייתה נמנעת הסכמה לאומית על מעמד מיוחד לשבת היהודית בישראל.

—–

הרב גורן, כמו רבים אחרים, יודע ש"ההלכה היהודית אינה מתאימה כיום לכהן כחוק של מדינה מודרנית ", אך הוא גם מאמין שניתן יהיה לעצב אותה לשם כך. הרב מדן מכיר בכך ששום דבר לא השתנה בתולדות השבת בישראל מאז תום מלחמת העולם השנייה וייסוד ישראל בשנת 1948.

—–

בן-גוריון, לעומת זאת, הבין שגוף דתי מרכזי שיפקח על גבולות ה"עם היהודי "יחזק את מצב התודעה הזה, בעוד קהילה יהודית מבוזרת תתמודד עם המדינה וביניהן על אזרחים" תביעות ומשאבים. חזרתו של הרב לצוחר – רבני בעלות הברית, או אפילו לגוף רבני רחב-מדינה – פותרים בעיה זו?

—–

בקיצור, ניפוי רעיונות אלה הביא אנשים סבירים להפריז בציפיות ביחס שבין "המדינה היהודית" למנהג היהדות. מדינת פלסטין, כמוסד המדינה המנדטית, עד כמה שהוטרדה מטעויות, הייתה תוצר של תהליך גאולה.

—–

כשירות מסוימת שהוטלה על הרבנות הראשית האורתודוכסית במהלך הקמת מדינה זו הייתה קודם כל לשכנע את המפלגות האורתודוכסיות האנטי-ציוניות לתמוך בהקמת מדינה "ישראלית" מודרנית. כאשר ישראל הפכה למערכת פרלמנטרית דו-בלוקית בפועל בשנת 1977, המפלגות החרדיות השתמשו בכוח המיקוח החדש שלהן כדי להעמיד את הרבנות בידי הרב גורן והציונים הדתיים ולהפוך אותה לשלהן. כעבור שבוע הודיעה קואליציה של רבני דת ציוניים בראשותם של הרב יצחק יוסף, הרב משה גבריאל והרב שלמה ישראל כי בכוונתם להתחיל להמיר אנשים ליהדות בחסות רב בנות. רב זה יזם את מה שרומז מאז כצורת הגיור הקיצונית ביותר בתולדות ישראל: המרת היהודים ליהדות האורתודוכסית.

| : by Spices